זנדאיה כונתה “מכוערת”, לעגו לה על היותה רזה כל כך, ובמשך שנים המראה שלה היה נושא לדיון ברשת. אבל הביקורת לא נעצרה בגופה: היא התייחסה גם לשיער שלה, לתווי פניה ולגוון עורה. אחת התקריות הזכורות ביותר התרחשה כשהיא הופיעה בטקס האוסקר של 2015 עם ראסטות, וג’וליאנה רנצ’יק העירה ששערה נראה כאילו יש בו ריח של “שמן פצ’ולי או מריחואנה”. זנדאיה הייתה בת 18 בלבד והגיבה בכך שהצביעה על הסטריאוטיפים הגזעיים שעמדו מאחורי הדברים האלה.
משהו דומה קרה כשנבחרה לתפקיד ב-Spider-Man. חלק מהציבור הטיל ספק בליהוקה של אישה שחורה צעירה לתפקיד מושא האהבה של Peter Parker, משום שהם ציפו לראות את הדימוי המסורתי המזוהה עם Mary Jane: לבנה וג’ינג’ית. זנדאיה השיבה אז שיש אנשים שפשוט יצטרכו להתרגל לראות אותה שם. והיא עצמה דיברה על אפליה על רקע גוון העור בהוליווד: היא הודתה שהיותה אישה שחורה בהירת עור העניק לה זכויות יתר, ואף תיארה את עצמה כגרסה ה“מקובלת” של נערה שחורה בעיני התעשייה, בדיוק כדי לגנות את העובדה שנשים אחרות בעלות עור כהה יותר אינן זוכות לאותן הזדמנויות.
הפרדוקס הוא המקום שבו היא נמצאת היום. בגיל 24 היא הפכה לשחקנית הצעירה ביותר שזכתה בפרס Emmy לשחקנית הדרמה הטובה ביותר על תפקידה ב-Euphoria. שנתיים לאחר מכן היא זכתה בו שוב והפכה לאישה השחורה הראשונה שקיבלה את הפרס הזה פעמיים. אחר כך הגיעו Dune, Spider-Man, Challengers, וכעת הפקות כמו The Odyssey והפרק החדש של Dune. אנחנו כבר לא מדברים על אותה נערה שמראהּ נדון אצל אנשים מסוימים כאילו הוא קבע אילו תפקידים היא יכולה לגלם: אנחנו מדברים על אחת השחקניות המבוקשות ביותר בדורה.
זנדאיה הגיעה למקום שאליו עדיין מצליחות להגיע מעטות מהשחקניות הלא-לבנות. ואולי זהו החלק העוצמתי ביותר בסיפור שלה: בעוד שאנשים מסוימים התווכחו אם היא מתאימה לדמות של כוכבת הוליוודית, זנדאיה הייתה עסוקה מדי בלהפוך לכוכבת כזאת.
