יש אנשים שצריכים חברה כל הזמן כדי להרגיש טוב. ויש כאלה שנהנים מהשקט של עצמם, מהאחר צהריים שלהם לבד, מהקצב שלהם. הפסיכולוגיה מצאה שלקבוצה השנייה הזאת בדרך כלל יש משהו שונה במערכות היחסים הרומנטיות שלה: יותר נאמנות ויותר יציבות.

ההסבר אינו רומנטי, אלא מעשי. מי שמרגיש בנוח להיות לבד בוחר את בן או בת הזוג שלו, ולא משתמש בהם כמגן מפני בדידות. זה משנה הכול: מופיעים יותר שליטה עצמית, פחות אימפולסיביות, גבולות ברורים יותר, וקשרים שמרגישים אמיתיים במקום הכרחיים. הם גם נוטים להעדיף איכות על פני כמות, ולבנות קשרים יציבים שעומדים במבחן הזמן במקום לאסוף קשרים שטחיים.

עם זאת, ליהנות מבדידות זה לא אותו דבר כמו לבודד את עצמך. המפתח טמון ביכולת להרגיש טוב עם עצמך בלי להיות תלוי לחלוטין באדם אחר כדי להרגיש שלם. אוטונומיה רגשית, לפי המחקר הזה, עשויה להיות המרכיב השקט שמאחורי מערכות יחסים מודעות ונאמנות יותר.
