ג’יידן אדמס, 25, קשר מדרום אפריקה, נראה כאילו הגיע להלוויה הלא נכונה בזמן שחבריו לקבוצה קפצו סביב כאילו זכו בלוטו. הם העפילו לשלב 32 האחרונות של המונדיאל. כולם צעקו, התחבקו, השליכו את עצמם על הדשא. הוא ישב שם, בוהה איפשהו בין הספסל לשום מקום.

אנשים ברשתות החברתיות עשו את מה שאנשים ברשתות החברתיות תמיד עושים: הם העלו תיאוריות. אולי הוא הסתכסך עם המאמן, אולי הוא לא היה בהרכב הפותח, אולי הוא פשוט אחד מאותם אנשים שלא מחייכים אפילו בחג המולד. איש לא דמיין שג’יידן נושא עמו בשורה שהגיעה באמצע הטורניר. סבתו נפטרה. ולמרות זאת, הוא המשיך לשחק, משחק אחר משחק, נושא את דרום אפריקה על כתפיו ואת האבל בתוכו.

כשהסיבה האמיתית נחשפה, הבדיחה של כולם קפאה להם בפה. מתברר שהחיוך שהכי קשה לזייף הוא זה שאמור לבוא באופן טבעי.
