בלמונט קמלי היה כמעט בן 20 כשנודע לו שברנדן פלאהרטי, חברו מאז הילדות, זקוק לדיאליזה מדי יום. הכליות שלו כבר לא תפקדו.
קמלי לא היסס. הוא התנדב להיות תורם. אבל הבדיקות בבית החולים Northwestern Memorial בשיקגו הביאו בשורה שאיש לא ציפה לה: הוא לא התאים לחברו.
כל אחד היה מוותר בשלב הזה. קמלי הצטרף לתוכנית חילופי כליות בזוגות. הרעיון פשוט ובכל זאת קשה להאמין בו: אם הכליה שלך לא מתאימה לאדם שאתה אוהב, אתה נותן אותה לזר, ולאותו זר יש מישהו שיכול להציל את שלך.
הכליה שלו הגיעה בסופו של דבר לגופה של אישה בשם קלוטילדה רואיס. בתה של קלוטילדה ניסתה לתרום לאמה שלה וגם היא לא התאימה, ולכן הכליה שלה עברה למטופל אחר בשרשרת. וכך, חוליה אחר חוליה, בין ארבעה עשר אנשים שמעולם לא נפגשו, שבעה קיבלו כליה חדשה. ברנדן היה אחד מאותם שבעה. לאחר שנים של המתנה, הוא קיבל את האיבר מתורמת בשם קימברלי קופר, מישהי שמעולם לא פגש. ב-2018, קמלי תיאר זאת במשפט שמסכם הכול: זו הייתה זכות להיות מסוגל לתרום איבר. היום הוא מוכר בזכות הסדרה Off Campus. אבל עוד לפני כל מצלמה, הוא כבר הציל שבעה חיים מבלי לדעת את שמותיהם של רובם.
