הצעה באקוודור הציתה ויכוח סוער על עד כמה הורים יכולים להרחיק לכת בקבלת החלטות רפואיות לגבי ילדיהם.
חברת האספה Diana Jácome קידמה רפורמה הכוללת כעילות לשלילת סמכות הורית מקרים שבהם הורים מקדמים התערבויות רפואיות, כירורגיות או תרופתיות שמטרתן לשנות את המין הביולוגי אצל ילד או מתבגר.

Jácome הייתה נחרצת בהגנתה על היוזמה: “כל מי שינסה לשנות את מינו הביולוגי של ילד יאבד את הסמכות ההורית”.
ההצעה כוללת חריג להתערבויות רפואיות הנחוצות בהחלט עבור אנשים עם מצבים אינטרסקסיים.

הסוגיה עוררה מחלוקת משום שלא מדובר רק בשינוי שמו או זהותו המגדרית של קטין. הטקסט מתייחס במפורש להתערבויות רפואיות, כירורגיות או תרופתיות שמטרתן לשנות את המין הביולוגי.
הצעד הוא חלק מרפורמה רחבה יותר הקשורה להליכי אימוץ ולהגנה על ילדים ומתבגרים. ויש נקודה מרכזית: אין משמעות הדבר שהורה מאבד כיום באופן אוטומטי את ילדו בשל תמיכה בשינוי מגדרי. מדובר בהוראה משפטית הקובעת עילות לשלילת סמכות הורית, שיישומה מחייב את ההליך המתאים.

הוויכוח מעלה שאלה רגישה במיוחד: למי צריכה להיות המילה האחרונה כאשר מתקבלות החלטות רפואיות הקשורות למינו ולזהותו של קטין: להורים, לרופאים, למתבגר עצמו או למדינה?
