לטייריס גיבסון יש כלל שהוא לעולם אינו מפר: אפס אלכוהול, אפס סמים, אפילו לא סיגריה אמיתית מול המצלמות.
הוא הסביר זאת באופן בוטה: אמו הייתה אלכוהוליסטית במשך 27 שנים, והוא למד לפחד לא מהמשקה הראשון, אלא מכל מה שבא אחריו. “הלגימה הזאת מובילה לכוס, הכוס הזאת לגלון, והגלון הזה לאלכוהוליזם”, הוא אמר. בעיניו, כל טיפה היא צעד ישיר לקראת הפיכתו לאדם שאת סבלו ראה בביתו שלו.

הדבר המעניין הוא שטייריס אינו שופט אנשים ששותים בחברה. להפך: הוא אומר שבכל מסיבה, כשהוא פיכח ובדעה צלולה, הוא זה שבסופו של דבר רוקד יותר מכולם. הפיכחות שלו אינה מגבלה; הוא הפך אותה לדרך שלו לשמור על שליטה בהיסטוריה משפחתית שבה החליט לא לחזור.

