ז’קלין נייטיפיי קיפלימו רצה כדי לנצח.
במרתון ג’נג-קאי בסין, הקנייתית הבחינה שספורטאית אחרת מתקשה להתקדם: לא היו לה ידיים והיא לא יכלה להחזיק את כוסות המים בתחנות הסיוע. קיפלימו האטה את קצבה ונשארה לצדה. קילומטר 10, קילומטר 20, קילומטר 38. היא קירבה אליה את המים, שמרה על הקצב שלה, ליוותה אותה כשאיש לא היה מאשים אותה אילו המשיכה לבדה לעבר המקום הראשון.

ההחלטה הזו עלתה לה בהובלה. היא חצתה את קו הסיום במקום השני, בלי כספי הפרס או הזהב שכמעט הבטיחה לעצמה. אבל את מה שהפסידה בלוח התוצאות, היא הרוויחה במקום אחר: היא הזכירה למדינה שלמה, וכעת לעולם, שיש מרוצים שבהם להיות במקום הראשון אינו הדבר החשוב ביותר. לפעמים לנצח פירושו פשוט לא להרפות מידו של האדם שרץ לצדך.
