Wafae Atid בת 28, וסיפורה החל לככב בכותרות ברחבי העולם לאחר שב-30 ביולי יצאה לים כדי לשחות ממרוקו לסאוטה. לדבריה, זו לא הייתה החלטה מאולתרת: היא טוענת שרצתה להשאיר מאחור מדינה שבה הרגישה שמשפחתה והנורמות החברתיות מגבילות את חייה יתר על המידה.
“נשים נחותות מגברים”, היא אמרה. היא גם סיפרה שהוריה קטעו את לימודיה ולא רצו שתיסע או שתוכל להחליט בחופשיות כיצד להתלבש.

Wafae אומרת שהפסיקה להאמין באסלאם ודחתה את החיג’אב שמשפחתה רצתה שתלבש. “אני לא רוצה לכסות את עצמי כפי שמשפחתי מבקשת ממני”, היא הסבירה. לפי דבריה, היא הרגישה שהאפשרויות שלה במרוקו הולכות ומצטמצמות: “הם הורסים את החלומות שלך, לא נותנים לך ללכת לבית הספר. הם מנסים למנוע ממך לנסוע; הם רוצים שתישארי בבית”.
התוכנית שלה עכשיו היא להישאר באירופה, להגיע לברצלונה, לעבוד ולהתחיל חיים חדשים.
אבל אז התגלה חלק נוסף בסיפורה: הרשתות החברתיות שלה עצמה. בתמונות ובסרטונים שפורסמו לפני שהגיעה לסאוטה, Wafae נראית מטיילת במקומות כמו קטר, איחוד האמירויות הערביות וטורקיה. יש גם תיעוד של לימודיה ושל עבודות שבהן עבדה מחוץ למרוקו, ובהן עבודה בתחום האירוח. התמונות האלה החלו לעורר שאלות בנוגע לעברה ולנסיבות שבסופו של דבר הובילו אותה לחצות את הים.
היא אינה מכחישה שחוותה חוויות חיוביות לפני שעזבה. למעשה, כשנשאלה על התמונות, היא השיבה: “חייתי חיים טובים. עבדתי והייתי רחוקה מההורים שלי”.

היא גם מתחה ביקורת על האופן שבו כמה כלי תקשורת סיפרו את סיפורה: “העיתונות לעיתים קרובות משמיטה את מה שנאמר ולא כוללת הכול”. מבחינת Wafae, תמונות מסעותיה אינן מסבירות, כשלעצמן, את הסיבות שבגללן החליטה לעזוב את מרוקו.

בעודה שוהה בסאוטה, היא גם אמרה שכמה נשים באזור שמסביב ל-CETI חוות הטרדות וחיות בפחד.

“גברים רבים מנסים להטריד את הבנות בכל לילה, לפעמים אפילו כשהן הולכות לשירותים; הם עוקבים אחריהן”, היא סיפרה ל-Reuters. לפי עדותה, הגברים המעורבים היו ככל הנראה בני לאומים שונים.

לכן, סיפורה של Wafae התברר כמורכב הרבה יותר מהדימוי של צעירה שפשוט חצתה את הים בחיפוש אחר הזדמנות. יש את גרסתה על משפחה שלטענתה הגבילה את חירותה; יש את נסיעותיה, לימודיה ועבודותיה הקודמות; יש את התמונות שהיא עצמה פרסמה, ומעל הכול, יש את החלטתה להסתכן בשחייה בים כדי להגיע לספרד.

כעת, סיפורה מעורר ויכוח דווקא בגלל כל החלקים האלה שאנשים עדיין מנסים לחבר זה לזה.
